הכנסת תוקפת את עמדת היועמ"שית בחוק הנבצרות

ישראל רובין No Comments on הכנסת תוקפת את עמדת היועמ"שית בחוק הנבצרות

היועצת המשפטית לכנסת מבקשת מבית המשפט העליון להגיש תגובה מקדמית משלימה לתגובתה לעתירות נגד חוק הנבצרות, במסגרתה היא תתייחס לטענותיה של היועמ"שית לממשלה לפיה יש לפסול את החוק, שקבע כי רק הכנסת יכולה להוציא את ראש הממשלה לנבצרות ברוב גדול במיוחד

מבט ממעוף הציפור על בית המשפט העליון והכנסת צילום: Nati Shohat/Flash90
13:46
28.04.24
מערכת האתר No Comments on משיח, עכשיו! הרב שניאור אשכנזי והרב דב הלפרין בסעודת משיח • צפו

התכניות האחרונות

ארכיון תוכניות

פוסטים אחרונים

תגיות

העתירות נגד חוק הנבצרות: היועצת המשפטית לכנסת, שגית אפיק מבקשת מבית המשפט העליון להגיש תגובה משלימה לתגובתם המקדמית לעתירות, לאור עמדת היועצת המשפטית לממשלה שמבקשת לפסול את החוק.

מחר (חמישי) בבוקר יקיים בית המשפט דיון בעתירות. הדיון יתקיים בפני הרכב השופטים: הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן והשופט יצחק עמית.

יועמ"שית הכנסת תקפה את עמדתה של היועמ"שית לממשלה: "לא ניתן להפריז בתקדימיות שבעמדת היועצת המשפטית לממשלה", כתבה אפיק: "וזאת בשני היבטים. הראשון – בית המשפט הנכבד מעולם לא הכריז על בטלותו של חוק יסוד, והיועצת המשפטית לממשלה מבקשת מבית המשפט לעשות זאת לראשונה, והשני – מצב שבו היועצת המשפטית לממשלה מבקשת מבית המשפט הנכבד להכריז על בטלותו של חוק הוא מאורע נדיר, ומצב שבו היועצת המשפטית לממשלה מבקשת מבית המשפט הנכבד להכריז על בטלותו של חוק יסוד הוא מאורע שמעולם לא אירע".

היועמ"שית לבג"ץ: "לפסול את חוק הנבצרות"

היא ציינה כי התגובה שהוגשה מטעם הכנסת לא יכולה הייתה להתייחס לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהייתה אמורה להיות מוגשת ביחד עמה. "הכנסת סבורה שיש מקום להגשת תגובה משלימה בכתב מטעמה, שתתייחס לטענות שנטענו בעמדה זו".

כמו כן, עדכנה אפיק: "נשקלה האפשרות להסכים לצו על-תנאי מסיבות דיוניות בלבד, על אף שלעמדת הכנסת דין העתירה להידחות, וזאת כדי לאפשר הגשת כתב תשובה שלכל השאלות רלוונטיות. אפשרות זו נשקלה נוכח ההבנה שבעקבות עמדת היועצת המשפטית לממשלה מדובר ב'שאלה משפטית שראויה לבירור', ובית המשפט הנכבד קבע בעבר שיש מקום להוציא בעניינים כאלה צו על-תנאי מבלי שיהא בכך כדי להביע עמדה כלשהי לגופו של עניין. לבסוף הוחלט שיתרונותיו של ההליך הדו-שלבי הנהוג בבית המשפט הנכבד מחייבים שלא לנקוט באפשרות חריגה זו".

עוד הוסיפה היועצת המשפטית לכנסת: "החתומים מטה מודעים לכך שבקשה זו היא חריגה, אולם הסיטואציה שנוצרה – שבה משיב נכבד מגיש לאחר המועד להגשת התגובות לעתירה עמדה משמעותית שיש בה משום הצטרפות לעמדת העותרים, כך שלא מתאפשר למשיבים להגיב לעמדתו בתגובתם המקדמית – היא סיטואציה חריגה. חורגת מסדרי הדין הרגילים בבית המשפט הנכבד בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, ועל כן מוגשת בקשה חריגה זו עוד בטרם הדיון".



0 תגובות